צלזיוס (ראשי תיבות: °C) הוא סולם טמפרטורה כאשר נקודת הקיפאון של המים והנקודה המשולשת של המים מוגדרות כ-0 מעלות צלזיוס (או °C), ונקודת הרתיחה של המים מוגדרת כ-100 מעלות צלזיוס (או °C) ג). סולם זה נמצא בשימוש נרחב במדע, במיוחד במדינות שבהן נעשה שימוש נרחב במערכת המטרית, אם כי הוא מוגבל רשמית לטמפרטורות שבין 50° ל-100°. זה גם הבסיס למספר סולמות אחרים, כולל סולם APH (Atmospheric Pressure-Based Humidity) ותקן ANSI לדיווח על טמפרטורות מזג אוויר. צלסיוס נקרא על שמו של האסטרונום השוודי אנדרס צלסיוס. מעלות צלזיוס (°C) יכולה להתייחס לטמפרטורה ספציפית בסולם צלזיוס וכן ליחידה לציון מרווח טמפרטורות, הבדל בין שתי טמפרטורות או אי ודאות. לדוגמה, ניתן להשתמש בו כדי לתאר את הטמפרטורה שבה מים רותחים, או את זו שבה הלחץ של גז נתון שווה ל-1 אטמוספירה (atm).

יחידת הטמפרטורה המדרגית, המכונה גם סולם הטמפרטורה התרמודינמית המוחלטת, היא יחידת מדידה מטרית שאינה SI לטמפרטורה. הוא משמש במגוון הקשרים הנדסיים ובדרך כלל מתבטא בקלווין (K). סולם רנקין הומצא על ידי המהנדס הסקוטי ויליאם ג'ון מקוורן רנקין. טמפרטורת רנקין היא אנרגיית חום ביחידות מדידה בריטיות ואמריקאיות. הוא נמצא בשימוש נרחב בתעשיית כוח הקיטור, מכיוון שהוא מתאים לעבודה עם קיטור רווי. סולם הטמפרטורה של רנקין נוצר על ידי המהנדס והפיזיקאי הסקוטי ויליאם ג'ון מקוורן רנקין (1820-1872). הוא קבע את האפס המוחלט ל-459.67 מעלות צלזיוס (-273.15 מעלות צלזיוס) ואת נקודת הרתיחה של מים על 707.2 מעלות צלזיוס (374.6 מעלות צלזיוס). המשמעות היא שלתערובת 1:1 של מים וקרח יש טמפרטורה של 32°F (0°C), בעוד שלתערובת 1:1 של אדים ומים יש טמפרטורה של 212°F (100°C).